#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. א האם מעשר בהמה בא מחו&quot;ל, ומנין?	"במשנה שנינו שנוהג בחו&quot;ל ואין מוכח שאין זה כר&quot;ע הסובר שאינו בא מחו&quot;ל דכתיב &quot;והבאתם שמה עולתיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם&quot; בשתי מעשרות הכתוב מדבר, שיתכן וסובר שאינו מעלה להקרב אבל קדוש להאכל במומו לבעלים.<p dir=""rtl"">(ע' בליקוטי הלכות שמוכח בתמורה סוף פרק ג' שלכו&quot;ע לכתחילה לא יעלה ונחלקו אם העלה האם אפשר להקריב, ועוד ששם יליף מ&quot;ואכלת לפני ה' אלוהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך&quot; ע&quot;ש)</p>"	בכורות נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. ב מדוע אין מעשר בהמה בזמן הזה, וגבי בכור למה לא אמרינן הכי?	"מעשר - מפני שאין לנו בית יבוא לידי תקלה. ולהטיל מום בכולם קודם שמעשרם ואז יוכל לשחטם מיד לא אמרינן, שמהרה יבנה המקדש ולא ימצאו בהמה תמימה.<p dir=""rtl"">בכור - למכור האוזן לא אמרינן שאפשר להטיל מום קודם שיצא לאויר העולם (וע' תוס' (לעיל ג:) דהאידנא דאין בקיאים עדיף למכור ראש האוזן של הבהמה וע' רש&quot;י), וכאן אין את הטעם שיבנה בית המקדש שאפשר בפשוטים.</p>"	בכורות נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג: א האם מעשר בהמה נוהג במוקדשים ומנין?<p dir=""rtl"">ומדוע צריך את הפסוק (הרי אין זה שלו, וכן אין קדושה חמורה חלה על קדושה קלה)?</p>"	"אינו נוהג במוקדשים דכתיב &quot;יהיה קדש&quot; ולא שכבר קדוש. <p dir=""rtl"">בסתם קדשים אין צריך מיעוט דלאו דידיה הוא אלא בקדשים קלים ואליבא דריה&quot;ג.</p><p dir=""rtl"">אע&quot;ג דקדושה חמורה לא חלה על קדושה קלה דתנן אין משנים אותם מקדושתן כאן ס&quot;ד כיון דכל בהמה למעשר קימא תחול קמ&quot;ל.</p>"	בכורות נג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: נד: מנין שאין לעשר הבהמות מחדש על הישן, מבקר על הצאן, ומנין להתיר מכבשים על העיזים?	"&quot;עשר תעשר&quot; בשתי מעשרות דיבר הכתוב והקישם מה מעשר דגן אין לעשר מהחדש על הישן אף בבהמה. אע&quot;ג דכתיב שם &quot;וצאן&quot; לרבות כל צאן כאחד לענין &quot;שנה שנה&quot; הוקשו {וברישא אמר רבא ולא לדבר אחר וראה בהמשך}.<p dir=""rtl"">לאביי מבקר על הצאן אין להפריש &quot;העשירי&quot; עשירי לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו, אבל מכבשים על עיזים אפשר דכתיב &quot;וצאן&quot; כל מין צאן אחד, אע&quot;ג דבדגן גם כתיב דגן, אין לדרוש כל מין דגן אחד, דכתיב &quot;ראשיתם&quot; ראשית לכל אחד. </p><p dir=""rtl"">רבא - למר זוטרא בריה דרב נחמן דורש עשירי שאין לערב אבל מדלא כתב בהמה אלא &quot;בקר וצאן&quot; ש&quot;מ רק הם אסורים זה על זה אבל כל צאן אחד הוא {לכן מדגן אין ללמוד}, וא&quot;ד אינו דורש עשירי כלל, ומדפירט בקר וצאן משמע כל הבהמות כאחד הם אלא שמבקר על הצאן יליף &quot;עשר תעשר&quot; ממעשר דגן, ואע&quot;ג דבריש הסוגיא אמר שאין ללמוד רק לענין שנה בשנה חזר בו, ואב&quot;א חד מניהו רב פפא אמר.</p>"	בכורות נג:		
